פסק-דין בתיק ת"ק 25035-09-10

1.         בתאונה בה קא עסקינן, הגיש כ"א מהמעורבים בתאונה תביעה נגד המעורב השני: מר לאוניד מאגין (להלן:"מר לאוניד") הגיש ביום 16.9.10 תביעה נגד הנתבעים: יהודה גמליאל (להלן:"מר גמליאל") ונגד כלל חב' לביטוח בע"מ (להלן:"כלל") - תביעה זו קיבלה מספר 25035-09-10. (להלן: "התביעה הראשונה").

            ביום 23.3.11 הגיש מר גמליאל (ובמהלך הדיון צורפה כתובעת נוספת הגב' אורית גמליאל) תביעה נפרדת נגד מר לאוניד ומספר התיק הוא: 43578-03-11.

בהתאם לבקשתו של מר לאוניד והסכמת מר גמליאל - אוחד הדיון בשני התיקים וכך נשמעו שני התיקים בצוותא חדא ופסק דין זה מתייחס לכ"א מהתיקים הנ"ל.

2.         ואלו הן העובדות המועלות בתביעתו של מר לאוניד (התביעה הראשונה) לאופן קרות התאונה:

א.         מר לאוניד נסע בנתיב הימני ברח' דו סיטרי ולפתע הופיעה בדרכו מכוניתו של מר גמליאל (עם חלקו האחורי) אשר נסע ברוורס בצאתו מחניה ולאחר הפגיעה, שינה מר גמליאל את כיוון נסיעתו ונסע קדימה לאורך הכביש.

מר לאוניד הספיק לשבור שמאלה, אך לא הצליח להימנע מהתנגשות וכך נפגעו הרכבים.

ב.         רכבו של מר לאוניד נפגע כתוצאה מתאונה זו לאורך צידו הימני של הרכב, במגן קדמי ודלת אחורית ימנית (ראה בדו"ח השמאי שצורף לכתב התביעה של לאוניד) והעמיד את תביעתו ע"ס 12,437 ש"ח, הכולל בחובו: נזק ממשי בסך של 11,787 ש"ח ושכ"ט שמאי בסך של 650 ש"ח.

3.         בתביעה שהגיש מר גמליאל וגב' אורית גמליאל ( תיק  43578-03-11) מציין מר גמליאל בקצרה, שרכבו של מר לאוניד נכנס ברכבו מאחור בחוזקה וכתוצאה מכך גרם נזק חמור לחלקו האחורי של רכב מר גמליאל. הנזק שנגרם לרכבו ואותו תובע ממר לאוניד הוא בסך של 11,130 ש"ח, הכולל בחובו: נזק ממשי לרכב בסך של 10,266 ש"ח ושכ"ט שמאי בסך של 864 ש"ח.

4.         מחומר הראיות עולה, ששני הרכבים אכן נפגעו, אך השאלה השנויה במחלוקת בין המעורבים בתאונה היא: האם ההתנגשות אירעה עת נסע מר גמליאל לאחור - כגרסת מר לאוניד- או שמא יש לקבל את גרסת מר גמליאל לפיה, מר לאוניד פגע ברכבו, עת היה הרכב בעצירה ולא בנסיעה לאחור.

            לאחר שבחנתי את חומר הראיות ולאחר ששקלתי את עדויות הצדדים, אני קובע כי מירב האחריות לקרות התאונה רובצת על מר לאוניד ואילו למר גמליאל רשלנות תורמת לקרות התאונה.

            לאור קביעה זו ולאור העובדות שהתבררו בפני, אני קובע את אחריותו של מר לאוניד לקרות התאונה בשיעור של 70% ואילו את אחריותו של מר גמליאל בשיעור של 30% - זאת מן הנימוקים הבאים:

א.         א)         אני מקבל את טענתו של מר גמליאל, שלאוניד פגע בחוזקה בחלקו האחורי

של הרכב - זאת למרות ניסיונו של מר לאוניד להסיט את רכבו שמאלה - ללא הצלחה.

מר לאוניד טוען, כי נסע בנתיב הימני ולפתע הופיע חלקו האחורי של רכב גמליאל אשר נסע ברוורס בצאתו מחניה ואז הספיק לשבור שמאלה אך לא הצליח למנוע התאונה.

לאור הנסיבות ולאחר עיון בחוות הדעת ובתמונות שהוגשו לבית המשפט, אני קובע, שלא הוכח שהתאונה אירעה תוך כדי נסיעתו של מר גמליאל רוורס ואני קובע, שמר לאוניד הבחין ברכבו של מר גמליאל ממש ברגע האחרון ולכן מאחר והוא הבחין ברכבו של מר גמליאל, כאשר כבר היה ממש סמוך אליו - ניסה להסיט את רכבו שמאלה, אך לא מנע את ההתנגשות.

ב)         מר לאוניד תאר בפני בית המשפט באמצעות תרשים, (ת/1) את כיוון נסיעתו (סומן במספר 1) ואת הסטייה לשמאל (סומן במספר 3) ואת מיקום מכוניתו של מר גמליאל עת נסע לאחור - לדבריו. (סומן במספר 2)

סטייה פתאומית זו שמאלה היא הנותנת, שמר לאוניד לא הבחין מבעוד מועד ברכבו של מר גמליאל, לא שמר מרחק מתאים מרכבו של מר גמליאל ובנוסף לכך, הפגיעות ברכבים - כפי שהן עולות מהתמונות שהוגשו לבית המשפט- אינן מתיישבות עם טענת מר לאוניד שההתנגשות אירעה תוך כדי נסיעתו של מר גמליאל לאחור.

אם הפגיעה אירעה בעת שרכבו של מר גמליאל היה במצב הנראה במספר 2 (בתרשים ת/1) הפגיעה ברכבו של מר לאוניד והפגיעה ברכבו של מר גמליאל הייתה צריכה להיות שונה מהפגיעות הנראות בתמונות ומכל מקום, לא מתקבל על הדעת שאם הפגיעה הייתה כפי שתואר בתרשים ת/1 - תיפגע השמשה בחלק האחורי של רכבו של מר גמליאל.

ב.         א)         יחד עם זאת, על אף שקבעתי שההתנגשות אירעה כתוצאה מחוסר זהירותו